התקנתם את מושב הבטיחות נכון? הסטטיסטיקה אומרת שכנראה לא

מאת יעל לוי

בקצרה: רוב מושבי הבטיחות בישראל מותקנים עם טעות כלשהי, בדרך כלל רתמה רופפת או כיוון נסיעה שגוי. התקינו לפי משקל וגובה, לא לפי גיל בלבד, השאירו תינוק עם הפנים לאחור עד גיל שנתיים לפחות, והדקו את הרצועה עד שאי אפשר לצבוט בה קפל בד.

ההנחה הרווחת היא שאם המושב נכנס לרכב והילד חגור, העבודה נגמרה. בדיקות שדה מספרות סיפור אחר. מחקרים בארצות הברית מצאו שקרוב למחצית ממושבי הבטיחות מותקנים עם שגיאה שמפחיתה את ההגנה בתאונה, ובישראל התמונה דומה. הבעיה כמעט תמיד לא במושב עצמו, אלא באופן שבו חיברו אותו.

קראו גם: ראש שקט, בכל מצב: בתי דיור מוגן שמעניקים בטיחות מקסימלית · העגלה הכי יקרה בחנות היא לרוב הטעות הכי גדולה שלכם · שגרת שינה לילדים

הטעות שחוזרת כמעט בכל התקנה

הטעות הנפוצה ביותר היא רתמה רופפת. הורים משאירים מרווח כדי שיהיה לילד נוח, והמרווח הזה הופך את המושב למסוכן ברגע הבלימה. מבחן פשוט: אם אתם מצליחים לצבוט קפל בד ברצועת הכתף בין שתי אצבעות, הרצועה רופפת מדי. טעות שנייה היא בסיס שזז. מושב שמתנדנד יותר מ-2.5 ס"מ לצדדים לא מותקן חזק מספיק.

כשלוקחים רכב בהשכרת רכב לחופשה, המושב שמצורף כתוספת מגיע לרוב בלי הדרכה, וההורים מרכיבים אותו בחניון החברה בחיפזון. שם נולדות רוב הטעויות.

כיוון נסיעה: הפנים לאחור, הרבה מעבר לגיל שנה

רבים מסובבים את המושב קדימה ביום ההולדת הראשון, כי כך נהגו פעם. הצוואר של פעוט עדיין רך, ובבלימה חזיתית ראש הפונה קדימה נזרק בעוצמה שהעמוד השדרתי לא בנוי לספוג. מושב הפונה לאחור מפזר את הכוח על כל הגב. ההמלצה העדכנית היא להשאיר את הילד עם הפנים לאחור עד גיל שנתיים, ורצוי עד שהוא חורג ממגבלת המשקל או הגובה של המושב.

נסיעה ארוכה מפרה את שגרת השינה לילדים, וילד שנרדם במושב נוטה להחליק ולהטות את הראש. בדקו את זווית הישיבה. מושב תינוק צריך לעמוד בזווית של כ-45 מעלות כדי שהסנטר לא ייפול אל החזה ויחסום את דרכי הנשימה.

Isofix מול חגורה: מה באמת עדיף

שיטת ה-Isofix מחברת את המושב ישירות לגוף הרכב בשני עוגנים קשיחים, ומקטינה מאוד את הסיכוי לטעות. התקנה בחגורת הבטיחות עדיין בטוחה כשהיא מבוצעת נכון, אבל היא מותירה יותר מקום לשגיאה. הנה ההשוואה.

ברכב ישן בלי עוגני Isofix התקנה בחגורה היא הפתרון היחיד, וזה בסדר גמור. חשוב שהחגורה תעבור במסלול הנכון המסומן על המושב, ושהיא נעולה במצב קבוע.

מגיל המושב ועד המושב המוגבה

המעבר בין סוגי המושבים נקבע לפי גובה ומשקל, לא לפי תאריך לידה. ילד בגיל שכבר רוכב על אופני איזון עדיין זקוק לרוב למושב מוגבה עם משענת, לא רק לחגורת הרכב. המושב המוגבה מרים את הילד כך שחגורת הבטיחות תעבור על עצם האגן ועל עצם הבריח, ולא על הבטן והצוואר.

לפני כל נסיעה כדאי לעבור על רשימה קצרה:

• הדקו את הרתמה עד שלא נותר קפל בד לצביטה בין האצבעות
• קליפס החזה בגובה בית השחי, לא על הבטן
• הסירו מעיל תפוח לפני החגירה, הוא יוצר רפיון נסתר
• ודאו שהבסיס לא זז יותר מ-2.5 ס"מ לצדדים
• במושב הפונה לאחור שמרו על זווית של כ-45 מעלות
• בדקו שחגורת הרכב עוברת במסלול המסומן על המושב

קריאה נוספת על התקן ומבנה המושב אפשר למצוא בערך מושב בטיחות בוויקיפדיה.

אם יש ספק, גשו למכון התקנה מוסמך. בדיקה של חמש דקות אצל טכנאי חושפת רפיון או מסלול שגוי שלא מרגישים בעין. זה שווה את הטרחה.